מחשבות לסופ״ש:
כשמסתכלים על מדינות שניסו לפרוץ לגרעין אפשר להסתכל על 4 מודלים היסטוריים, לנסות לנתח על פיהם באיזה מהם איראן נמצאת היום, ולאן היא הולכת מכאן:
1. המודל הפקיסטני 🇵🇰
בשנות ה־70 פקיסטן החלה בפרויקט גרעין חשאי, בעיקר כתגובה להצלחת הודו להגיע לנשק גרעיני.
ארה“ב הפעילה לחץ דיפלומטי כבד, הטילה סנקציות ומנעה סיוע טכנולוגי אבל נמנעה מתקיפה צבאית, כי פקיסטן הייתה בת-ברית חשובה במלחמה הקרה.
התוצאה: ב־1998 פקיסטן ביצעה ניסוי גרעיני רשמי והיום מדווח שהיא מחזיקה ביותר מ־150 ראשי נפץ.
2. המודל הלובי 🇱🇾
קדאפי ניסה לפתח נשק גרעיני באזור שנות ה-90 בשיתוף פעולה סודי עם פקיסטן וצ׳ קוריאה. אחרי הפלישה האמריקאית לעיראק ב - 2003 הוא הבין שהוא עלול לגמור כמו סאדאם נכנע ללחץ הבינלאומי והחליט לפרק את הפרויקט.
התוצאה: לוב לא הפכה למדינה גרעינית. בנוסף ב2011 מדינות המערב פלשו ללוב והפילו את משטר קדאפי.
3. המודל הסורי 🇸🇾
בשנות ה־2000 אסד בנה כור גרעיני סודי בסיוע צפון קוריאני, באזור דיר א־זור שבצפון המדינה. ב־2007 ישראל תקפה והשמידה את הכור בהפתעה מוחלטת (“מבצע מחוץ לקופסה”).
התוצאה: סוריה מעולם לא ניסתה שוב לפתח נשק גרעיני וב2024 משטר אסד נפל.
4. המודל העיראקי 🇮🇶
סדאם חוסיין פיתח נשק גרעיני בסיוע צרפת בשנות ה־70 וה־80.
ב - 1980 היה ניסיון ראשון לתקיפת הכור ע״י מטוסים איראנים שנכשל.
ב - 1981 ישראל תקפה והשמידה את הכור במה שנקרא “מבצע אופרה”, אבל עיראק לא ויתרה וניסתה שוב, בחשאי.
רק במלחמת המפרץ ב־1991, אחרי שארה“ב כבשה את עיראק, הפרויקט חוסל סופית.
התוצאה: תקיפה מוקדמת עיכבה את עיראק, אך רק פעולה צבאית להפלת המשטר סגרה את הסיפור סופית.
איראן לאורך השנים ניסתה לממש בדיוק את המודל הפקיסטני:
פיתוח תשתית מבוזרת חשאי, משחקי מו״מ, משיכת זמן והתקדמות עקבית מתחת לאף של המערב. המטרה הייתה להגיע לגרעין בלי לשלם את המחירים ששילמו אסד וסדאם, ופקיסטן הראתה לאיראן שזה אכן אפשרי.
המערב וארה״ב לעומת זאת, חשבו עד לפני שבוע שעם דיפלומטיה וסנקציות אפשר להעביר את איראן למודל הלובי.
אבל איראן ראתה מה קרה לקדאפי. לאחרונה היא קיבלה תזכורת נוספת מאוקראינה, מדינה שגם ויתרה על גרעין מרצון.
הסיכוי שהאיראנים יוותרו על תכנית הגרעין מרצונם בצורה דיפלומטית שואף לאפס.
בעיניים האיראניות שרידות המשטר = גרעין.
ישראל הבינה שאין בסיס אמיתי למו״מ בין איראן ובמסלול הנוכחי תוך שבועות עד חודשים איראן תהפוך להיות פקיסטן.
התקיפה הישראלית באיראן העבירה אוטומטית את איראן לאחד משני מודלים: סוריה או עיראק.
אם אנחנו צריכים להעריך מה הסבירות של התממשות כל אחד מהמודלים, הייתי מעריך שהסיכוי שאחרי התקיפה המשטר האיראני יזנח את תכנית הגרעין הוא נמוך מאוד.
זה משאיר אותנו עם המודל העיראקי.
המודל העיראקי אומר שגם אחרי שנפגע אנושות בתכנית הגרעין האיראנית המשטר האיראני לא יוותר על שאיפתו לגרעין.
זה יכול לקחת זמן, שנים, אולי עשור, אבל המשטר האיראני ימשיך לנסות לפתח בחשאי את תכנית הגרעין ויחכה לשעת כושר נוספת כדי לממש אותה. אולי סיום כהונת טראמפ? מי יודע.
לכן גם תקיפה אמריקאית בפורדו לא תשנה את התמונה מהותית. היא אולי תשפיע על המוטיבציה והזמן שייקח לשקם את התוכנית אבל לא תגדע אותה.
לכן כשאמריקה מתחייבת שאיראן לא תהיה גרעינית היא בעצם מתחייבת להפיל את המשטר באיראן.
זה לא חייב להיעשות מחר, אבל זה כנראה יעשה בעתיד.
וזו הדילמה האמיתית שעומדת בפני אמריקה:
בכל מקום שהמערב הפיל בו את המשטר, מעיראק ללוב לאפגניסטן המצב גרר כאוס לאורך שנים ובעיקר עלה בהמון דם של חיילים אמריקאים.
האם ארה״ב רוצה לצאת להרפתקאה כזו באיראן? כנראה שממש לא.
את מה שהדוד סאם יחליט בסוף לעשות נדע כנראה בקרוב מאוד.
אבל אם נתבסס על הניסיון ההיסטורי הקצר - עוד לא הייתה מדינה שספגה תקיפה צבאית על תוכנית הגרעין שלה והצליחה לממש אותה אחר כך.
אמנם אוכלוסיית המדגם קטנה מאוד, אבל לרוב ההיסטוריה חוזרת על עצמה 🙂
תמונות וסרטונים שצורפו לפרסום המקורי: מדיה 1 · מדיה 2 · מדיה 3 · מדיה 4 · מדיה 5 · מדיה 6 · מדיה 7 · מדיה 8 · מדיה 9 · מדיה 10 · מדיה 11 · מדיה 12 · מדיה 13