בשבוע שעבר ניהלתי דיון עם כמה מחבריי לפיד על השאלה האם אירועי ב 7.10 הם תוצאה של קבוצה קיצונית ש״רוכבת״ על האסלאם בעוד האסלאם האמיתי מתנגד לאירועים מהסוג הזה, או שמא המיינסטרים האסלאמי דווקא לא מתנגד למעשי אלימות ברברים כלפינו.
הבטחתי שארחיב על זה בשרשור, אז מתחילים:
ראשית, דיסקליימרס:
-
אני יודע שזה שרשור לא PC, זה לא ממש אכפת לי, אני לא כותב את דעותיי אלא מציג עובדות, תעשו איתן מה שבא לכם.
-
זה שרשור, לא מחקר אקדמי. אני אשתדל לייצג נאמנה את המיינסטרים האסלאמי אבל אם אתם מחפשים פלפולי קוראן זו לא הכתובת. אני עוסק במה שקורה בפועל.
נתחיל מהסוף:
מאז ה 7.10 כמעט לא ניתן למצוא גינויים של אנשי דת מוסלמים לטבח שביצע חמאס.
אבל מי שהגדילה לעשות הייתה אקדמיית אל-אזהר.
המוסד ששוכן בקהיר ונחשב לסמכות הדתית החשובה ביותר באסלאם הסוני הוציא ביום הטבח הודעה המשבחת את חמאס בה נכתב בין היתר כי הוא ״מצדיע בגאווה מוחלטת למאמצי ההתנגדות של העם הפלסטיני” ו“מחזק את לבבות וידי העם הפלסטיני הגאה שהפיח בנו רוח ואמון והחזיר לנו את החיים”.
בהמשך ב-18 באוק׳ הוציא מרכז הפתוא של אל אזהר פסק הלכה הקובע כי “האזרחים הציונים באדמה הכבושה אינם ראויים לתיאור ‘אזרחים’, אלא כובשי אדמה, גוזלי זכות וסוטים מדרך הנביאים, אשר תוקפים את קודשיה ההיסטוריים של ירושלים”
אני שוב מדגיש, מדובר בפסק הלכה מן המוסד הדתי אולי החשוב ביותר באסלאם הסוני.
אבל אם אתם חושבים שמדובר באירוע חריג בעולם הסוני המתון, אני מזמין אתכם להכיר דמות הלכתית בכירה נוספת ממצרים שנפטרה לא מזמן - השייח’ ד“ר יוסוף עבדאללה אל-קרדאווי, ישחקו עצמותיו.
השייח’ אל-קרדאווי נחשב לאחד מגדולי הפוסקים המוסלמים באסלאם הסוני ולמנהיג הרוחני של תנועת האחים המוסלמים.
הוא נודע בעיקר בזכות תוכניתו הפופולרית בערוץ “אל-ג’זירה” שבה צפו כ - 60 מיליון מוסלמים מדי שבוע.
הנה כמה מנכסי צאן הברזל שהשאיר לנו המנוח:
-
“המחבל-המתאבד הוא קדוש, משום שהקריב את חייו למען המטרה הקדושה של מלחמה בדיכוי… פעולות אלה צריכות להיראות כנשק של החלש נגד החזק. זהו סוג של צדק אלוהי, כשהעניים, שאין להם נשק, מקבלים נשק שאין לחזקים ולחמושים… נשק זה הוא מוכנותם להפוך את גופם לפצצות, כפי שעושים הפלסטינים”
-
“לכל אורך ההיסטוריה, אללה הקים על היהודים אנשים שיענישו אותם על שחיתותם… העונש האחרון בוצע על ידי היטלר. באמצעות כל הדברים שעשה להם – אפילו שהם מגזימים ביחס לנושא זה – הוא הצליח להעמיד אותם במקומם. זה היה עונש משמיים עבורם… ירצה האל, הפעם הבאה תבוא מידי המאמינים.”
אל-קרדאווי גם פרסם פתוא המתירה תקיפת יהודים בכל רחבי העולם והבהיר כי בעיניו “אין כמעט שום הבדל יסודי בין יהדות לציונות” ולפיכך כל מטרה יהודית היא שוות ערך למטרה ישראלית.
כמובן שתפיסה אינה המצאה חדשה אלא יסודה בסֻנָּה, הלא הם אורחות חייו של הנביא מחמד, ה׳דוגמא היפה׳ כדברי הקוראן, אשר היה הראשון לטבוח ביהודי קורייט’ה, ולאחר מכן ביהודי ח׳ייבר (ח’ייבר ח’ייבר יא יהוד..)
חשוב לזכור כי האסלאם היא דת פוליטית, קולוניאליזם שתכליתו היא החלת שלטון האסלאם וחוקי השריעה על כל העולם.
כחלק מהגִ’האד, המאמץ, לעבר השגת היעד הזה, קיימים שני חלקים:
ג׳האד התקפי - כיבוש של אדמות המוגדרות כדאר אל-חרב (מדינות שלא נכבשו ע״י האסלאם עדיין), והבאתן תחת ידי שלטון מוסלמי, או מלחמה כנגד הכופרים.
ג’יהאד התקפי הוא חובה רק כאשר קיים ח׳ליף אשר מאגד סביבו את כל המוסלמים, מה שלא קיים היום, ולכן הוא אינו נמצא במיינסטרים האסלאמי הנוכחי.
ג׳יהאד הגנתי - כאשר ישות זרה כובשת אדמה מוסלמית, על כל מוסלמי קיימת חובה פרטית (פרד אל-עין) לעשות ככל שביכולתו על מנת לסלק את הפולשים.
ארץ ישראל נכבשה במאה ה - 7 ע״י הח׳ליף עֻמַר, ולכן מוטלת חובה על כל מוסלמי לעשות כל שביכולות לסלק אותנו מכאן (בין היתר - פיגועי התאבדות).
כאנקדוטה, הקמפיין החדש “The West is Next”, מעניין דווקא בהיבט הג׳האד ההגנתי, משום שגם חלק מאדמות אירופה; פורטוגל, ספרד, ואף חלקים בדרום צרפת היו חלק מ״אַל-אַנְדָלוּס״ שהיה תחת שליטה מוסלמית בין 711 ועד 1492 ולכן הינו חלק מדאר אל-אסלאם וגם עליו קיימת חובת הפרט.
לסיכום, העובדות לפניכם, עשו בהן כטוב בעיניכם.
אני לא עוסק בפרשנות, רק מגיש מסודר עם הגבלה ל280 תווים.
פרשנויות עם מבטא ערבי וטון סמכותי תוכלו למצוא אצל אלו שמתפרנסים מכך בבלוגים שלהם.
תמונות וסרטונים שצורפו לפרסום המקורי: מדיה 1 · מדיה 2 · מדיה 3 · מדיה 4 · מדיה 5 · מדיה 6 · מדיה 7 · מדיה 8